כשיש עדיפות להיי-טק רק טבעי שהביקוש יגדל

גם תעשיות המזון והפלסטיקה נדרשות היום לחדרים נקיים, וכשהמחיר של ההסבה בלבד יכול להגיע ל-20,000 שקל למ"ר, ברור שיש הזדמנות. שיחה עם יזמים ישראלים שזיהו את הפוטנציאל ואחד מהם אפילו בונה, כאן בארץ, את אחד החדרים הנקיים הגדולים בעולם.

מחצית מההנפקות של חברות הישראליות בחו"ל בשנה האחרונה היו של חברות ביומד. לפריחה זו יש אספקטים רבים, ואחד מהם הוא העלייה בביקוש לחדרים נקיים.
רמת הניקיון של "חדר נקי" נמדדת במספר החלקיקים למטר מעוקב של אוויר (1 היא הרמה הנקייה ביותר, עם הכי פחות חלקיקים למטר).
"החדרים הנקיים הראשונים בארץ היו של חיל האוויר, ושל התעשייה האווירית", מספר אוהד חרמש מחברת סטטיטק, הפועלת בתחום. "אלה היו חדרים שהאמריקאים בנו. אחר כך זה נכנס מאוד חזק לייצור תרופות, שם אולמות ייצור שלמים נקיים, וכמובן כל המפעלים של השבבים". לדברי חרמש, בשנים האחרונות הדרישה גלשה גם לתעשיית הפלסטיקה ולתעשיית המזון. לדבריו, "אפילו חברות שמייצרות קפסולות של קפה בונות חדר נקי", אין פלא לפיכך שכמה חברות נדל"ן כמה נכנסו לתחום המתעורר הזה.
ניר ינושבסקי, סמנכ"ל חברת ינושבסקי העוסקת ביזמות ובקבלנות ובהקמה של חדרים נקיים, מסביר שהקמת חדר נקי היא פרויקט מורכב.

איך מבטיחים חדר נקי?

ינושבסקי: "לחדר נקי יש שני מרכיבים: ממה הוא בנוי, ואיך מתפעלים אותו כך שיישאר נקי. מבחינת הבנייה, צריך מבנה כמה שיותר חלק מבנים, ללא מדפים ודברים שקשה לנקות אותם. לכן, למשל, טיח, בטון או צבע – לא באים בחשבון, ובמקומם משתמשים באלומיניום, בנירוסטה ובפורמייקה".
בחדר נקי נשמר כל העת לחץ אוויר חיובי, כלומר מכניסים יותר אוויר ממה שמוציאים, ושומרים על רמת הלחץ. מערכת האוויר מבוקרת כל הזמן – צריך לדעת שהחדר באמת נקי, אחרת תהליכי הייצור נפגעים.
ינושבסקי: "צריך להחליף שמונה-עשר פעמים בשעה את כל האוויר, ושלא תהיה רוח. וכשאני אומר 'רוח' איני מתכוון לזרם אוויר שפורע את השערות, אלא לכך שזרימת האוויר תהיה פחות מ-0.1 מטר ךשנייה. לשם כך צריך מערכת מאוד מדויקת".
חרמש: "בחדרים נקיים גם המיזוג מיוחד וייעודי. תכנון מיזוג משרדים רגיל לא מתאים. הרבה פעמים הדרישה מדויקת מאוד: למשל שבחדר צריכות להיות 20 מעלות, פלוס מינוס חצי מעלה, ורמת הלחות בין 45% ל-55%, ואלה תנאים שקשה לשמור עליהם".

שני פועלים לפעולה

חדר נקי יכול להיות בכל גודל – מ-10 מ"ר המשרתים מעבדה קטנטונת, ועד אולם רחב ידיים. "רוב החדרים הם בגדלים הנעים בין עשרות עד מאות מטרים, מעל 500 מ"ר בארץ זה כבר חדר גדול", אומר ינושבסקי. חברת ינושבסקי בונה היום במרכז הארץ אולם נקי שישתרע על שטח של 1,800 מ"ר. "זה נראה כמו אולם ספורט ענק, בגלל הגובה, וזה פרויקט מסובך להרכבה. הגודל חריג בקנה מידה ישראלי, אך גם בעולם ספק אם יש הרבה חדרים בגדלים כאלה.
"בדרך כלל אנחנו בונים לחברה מערכת שלמה של חדרים נקיים, ולא רק אחד. כי כל חדר הוא ברמה אחרת, ובדרך העובד עובר בחדר הלבשה, ואחר כך בחדר וטיהור ושטיפה, ורק בסוף נכנס לחדר הנקי מאוד-מאוד-מאוד, ברמה הגבוהה ביותר. לכל חדר כזה מערכת ספציפית שדרושה לו – זה לא מוצר מדף".
בניית חדר נקי רגיל נעשית בשלבים. לאחר שהמבנה גמור, מתחילים להרכיב את השטחים בתוכו. ינושבסקי: "ההרכבה נעשית כך שבשלב מסוים מגדירים את החדר כחדר נקי – ומאותו רגע כל העבודה נעשית בהתאם וכל פעולת בנייה נעשית על ידי שני פועלים, שאחד מהם עומד עם שואב אבק ושואב את כל החלקיקים. אחרת, צריך להחליף את כל הפילטרים וזה מאוד יקר".
כמה זמן נמשכת בנייה כזו?
"שלב הגמר נמשך יותר זמן מפרויקט משרדים רגיל, אבל לא בהרבה. בדרך כלל לא יותר משנה".
העלות של בניית חדר נקי נמצאת בשנים האחרונות במגמת ירידה, אומר חרמש. אם פעם כל המכשור היה מיובא מארה"ב ואחר כך מאירופה, היום יש מערכות ברמה טובה שמיוצרות במזרח, וגם חברות סיניות שמתמחות בכך. "העלות של מ"ר חדר נקי משתנה בהתאם".

"צריך להחליף שמונה-עשר פעמים בשעה את כל האוויר באולם בגודל אולם ספורט, ושלא תהיה רוח. וכשאני אומר 'רוח' אני לא מתכוון למשהו שפורע את השערות, אלא לכך שזרימת האוויר תהיה פחות מ-0.1 מטר לשנייה"

לדרגה שלו (מספר החלקיקים למטר) ולדרישות התעשייה", מסביר חרמש. "ברמה 8, בנייה של מטר יכולה לעלות 1,000 דולר, ואילו ברמה 1, שהיא הרבה יותר נדירה, זה יכול לעלות אפילו 15 אלף דולר. ינושבסקי מעריך עלות ממוצעת בלא פחות מ-10,000 שקל למ"ר, ומסכים שהמחיר יכול לטפס עד 20 אלף שקל למ"ר. "זה לא כולל את עלות הבנייה עצמה, רק מחיר הפיכה של חדר לחדר נקי".
אשר להפוך מבנה תעשייתי קיים לחדר נקי?
"בדרך כלל פרויקטים מתוכננים מראש, כי המערכות דורשות שטח רב ותכנון מפורט. אם מדובר בחדר קטן, אפשר אולי לדחוס אותו".
כמה תופס התחום הזה בנפח העבודה שלכם, כחברה?
אלה פרויקטים ארוכי טווח, אבל אני מעריך שכיום הם כבר מהווים 20%-30% מעסקי החברה".

"כל אחד היום הוא יזם, וככה זה נראה"

ינושבסקי הוא דור שלישי בחברת הבנייה המשפחתית. בשנים האחרונות נכנסה החברה לכמה מיזמי תמ"א 38 בתל אביב ובאיזור המרכז ככלל. "ביצענו פרויקט אחד ברחוב הירדן ברמת גן. היו שם כל הקשיים האפשריים: גג רעפים שצריך לפרק ולכן שכנים שצריך לפנות, פיר מעלית שדרש לפרק מדרגות, בניית מתקני חניה מתחת לבניין קיים – הרבה אתגרים. אחרי שעשינו פרויקט אחד, הבנו שאפשר לעשות בעצמנו, ואנחנו מקדמים עוד פרויקטים בגוש דן. זה יתרון למישהו שהוא גם יזם וגם קבלן".
ינושבסקי מאמין שגם לדיירים טוב שהיזם הוא גם הקבלן. "גיליתי שאם דיירים בוחרים רק יזם, בסוף נושא הקבלן נזנח, ואין להם ביקורת ושליטה על מה שקורה עם הקבלן. הדייר מקבל דירה – הוא לא מקבל יזם, אלא בלוקים, בטון וריצוף. הדבר היחיד שצריך לעניין אותו זה איכות הבנייה, אנשים בדרך כלל לא יבדקו שהקבלן רשום, שיש לו סיווג. דיירים לא מבינים את זה.
"בכלל, היום לומדים במוסדות לימוד על יזמות, ועל בנייה לא לומדים כלום, וזה 'רק' 50%-80% מהפרויקט. מה האחריות של קבלן? איך להתנהל מולו? הרבה גופים, כולל המדינה, לא יודעים לעשות את זה. פרויקטים נופלים בגלל שלא יודעים. היום אף אחד לא רוצה להיות פועל בניין וכל אחד יזם, אז ככה זה נראה".

הרשם לניוזלטר שלנו

רוצה להשאר מעודכן? הרשם עכשיו לניוזלטר שלנו